התרופה המושלמת לראש, הכפר הקטן הזה, שמסתובב כמו מטרופולין מסתובב, נראה כאילו הזמן עמד במקום במשך עשרות רבות של שנים. רחוב רוטשילד, הרחוב הראשי, נשמר כבר עשרות שנים והפך את הכפר לעיר מודרנית. אתה עשוי לחשוב שבתל אביב הקוסמופוליטית תוכל למצוא מקום כזה בכל חלק אחר במדינה, שלא לדבר על המזרח התיכון.
למרבה הצער
הסברים רבים הם בעברית, אך מבקרים רבים במוזיאון דובר האנגלית, כמו אשתי ואני, הופתעו מכך שהמבנה בו שוכנה המושבה, בית הכנסת הראשון ששימש עד שקריסת חומרי בניין לקויים, הוא רק מוזיאון. מול מוזיאון זה נמצא בית הכנסת המקורי, שנהרס בשנת 1927 בגלל בעיות מבניות. לבניין יש קסם מיוחד משלו והוא נועד לתפוס את טעמו של בית הכנסת התורני המקורי.
ראיתי את המסעדה נסגרת בשעה 10:00, מה שמציע מתקן ידידותי יותר לילדים למבוגרים, אבל אני לא בטוח.
עירום נדרש באזור הקיטור והסאונה למטה
אך אתה יכול ללבוש מגבת נוחה בהרבה מבגד הים הרגיל שלך – מגבת מסוגננת. ישנן דרכים רבות לקבוע מדיניות צילום, כמו הגבלת שעות העבודה ומאפשרת רק לעובדים לצלם, אך אין תמונות בבריכת האינסוף המשקיפה על האגם, שהייתה התמונה הנגועה ביותר באינסטגרם שהאורחים התגנבו אליה. מסעדת תבלינים, קוד לבוש נאכף (ראיתי גבר עם כובע קצר בארוחת הערב), ובגדי ים אינם אופציונליים.
המושבות
שחוותיהם רק התחילו לצאת, עמדו בפני דילמה הלכתית. מצוות שמיטה חייבה את האדמה לשכב במשך שנה, ורבים הצטרפו לרבנות ירושלים, שהתעקשו להקפיד על שמירה על המיטה. מנגד, ברון ונציגיו סברו כי שיקולים כלכליים מחייבים גישה מקלה יותר, בה דוגל רשויות תורניות אחרות, כולל הרב מוהליבר, שהסמיך את השימוש באדמה חקלאית למטרות חקלאיות אך לא למטרות דתיות. חקלאי מזכרת בתיה סירבו לעבוד את האדמה והחליטו לסבול את ההשלכות הכלכליות של החלטה זו. בסופו של דבר מאזקלוט הפכה לבטיאס, נגד הברון, אחד המושבים הבודדים שצפה מקרוב בשמיטות במשך שנים.
למרות המכשולים הללו, ציונים דתיים הצליחו לשמור על מחויבותם הדתית לארץ ישראל ולשמיטה של שמיטה.
כל מה שאנחנו עושים באהבה ובכבוד אמיתי
הוא מתחשב, הגיון שמנחה כל צעד בחיינו, מגן על החששות שלנו ומאפשר לנו להיות עצמאיים זה מזה באמצעות חשיבה עצמאית שלנו. יש לי הרבה כבוד למיכה עצמו כי אני רואה בו מודל לחיקוי, אבל לא מדובר רק במילים. הוא איש מדהים עם חוש הומור נהדר ואהבה לשתף בשלוליות צבעוניות. אנחנו לא מכירים את העולם סביבנו והוא אחד הגברים היפים שפגשתי בחיי, פיזית ונפשית.
הוא פקיד של הברון שבא לפקח על מאמצינו החקלאיים, אך הדברים לא תמיד קלים לו ולמשפחתו.
הוא כעס יותר ויותר וסירב לעזור למשפחתו, כולל בתי ספר לילדיו וחינוך לילדיהם. הוא השאיר את המשפחה עם ההבטחה שרוטשילד יממן את פרויקט מזכרת בתיה בעוד שנתיים ויספק אותם בבית. לאחר מספר שנים הצליח החלוץ לנתק את הקשרים הכספיים עם רוטשילד ולהתקרב להספקה עצמית. החלוץ הוא דתי מאוד ורצה לראות את התוכנית מתגשמת ושמח לנתק את הקשר הכספי עם רוטשילד.
